ידידיה אדמון (גורוכוב) 1894-1982

כולנו מכירים את השירים ומשה הכה על סלע, שושנת יעקב, כך הולכים השותלים, סלינו על כתפינו, (מופיע בלפחות 29 פרסומים שונים) שניגונם מזכיר ניחוח עממי.

אך לאמיתו של דבר שירים אלו הולחנו כולם ע"י המלחין ידידיה אדמון שכל חוקרי הזמר העברי התייחסו לכתיבתו כדמות מרכזית בתחילת התפתחות הזמר העברי עם השיבה לארץ ישראל.

כשהתחלנו באיסוף פריטי מידע על המלחין ידידיה אדמון לא שיערנו כמה מגוונת היתה אישיותו וכתוצאה ממנה פעילותו.
מהלחנת שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל  של הזמר העברי, הלחנת מוסיקה לטקסים ממשלתיים, מחזות וסרטים, כתיבת יצירות אינסטרומנטליות וקוליות, השתתפות פעילה בכנסי המחול בדליה, יו"ר אמי ועד המצאת פטנטים.
על כל אלה תוכלו לגלות באתר…

Posted in כללי, מוזיקה, מלחינים | Tagged , |

שואלת שאלות ומחפשת תשובות בין קיטלוג לקיטלוג

במסגרת עבודתי כספרנית  שמקטלגת תקליטורי מוזיקה קלאסית, התוודעתי לשפע של ביצועים נפלאים, אמנים דגולים, הקלטות איכותיות ומעניינות שנכנסות אט-אט לאוסף הספרייה. מדי פעם הקשבתי, גם לכמה ביצועים ליצירה אחת… ועלו כמה שאלות שרציתי לחלוק אתכם.

 מה גורם לנו להעדיף ביצוע כזה או אחר? האם רקע קודם משפיע על העדפות הביצוע? מי יעדיף את הביצוע האותנטי הצנוע והקאמרי של הכלים מתקופת הבארוק, ומי יעדיף ביצוע שהיה מקובל בשנות השישים, ודרש תזמורת סימפונית מלאה ומקהלה רבת משתתפים? היכן הגבול ביכולת ההבעה, ואם בכלל ישנו? מהו הטעם הטוב בביצוע? מהו הטעם הטוב בבחירת הביצוע והאם אפשר להתווכח, ולא כמו בפתגם הידוע? מה זה אומר לבצע בסגנון? כיצד להבדיל בין ביצוע טוב לבין ביצוע פחות טוב?

 במהלך העבודה בספרייה שמתי לב לכך שלעתים קרובות מחפשים ביצוע של יצירה כזאת או אחרת ביוטיוב, ולפעמים בוחרים את הביצוע הראשון שמוצאים, מבלי להעריך אותו.  כעת אוסף הספרייה מתרחב ומאפשר להכיר יותר ביצועים, יותר סגנונות, יותר אסכולות שונות, לפתח כלים להאזנה מבוקרת, ואולי גם להתייחס לנושא בהקשר החינוכי.

ולסיום – כמה "טעימות" מהיוטיוב, שבחרתי עבורכם.

אריה  מתוך "מתאוס-פסיון"    של באך – Erbarme Dich  – קריסטה לודוויג, מצו-סופרן, בניצוחו של אוטו קלמפרר.

 Otto Klemperer, Philharmonia Orchestra and Choir ; Christa Ludwig

לביצוע שהיה מקובל בשנות השישים, הקישו כאן  ולביצוע של אנדראס שול (קונטרה-טנור), בניצוחו של פיליפ  הרווגה על כלי הנגינה האותנטיים מתקופת הבארוק, הקישו כאן.

לפרק מתוך יצירה הקיימת בביצועים רבים באוסף הספרייה: "ליברה מה" – Libera me  מתוך הרקוויאם מאת פורה, מקהלה ותזמורת סימפונית של אטלנטה, בניצוחו של  רוברט שאו, ג'יימס מוריס, בס-בריטון.  להאזנה הקישו כאן.

  James Morris, Atlanta Symphony orchestra and chorus ; Robert Shaw

 לביצוע נוסף של המקהלה והתזמורת של קפיטול דה טולוז, בניצוחו של מישל פלסון,  ז'וזה ואן דם, בס-בריטון , Orchestre et Chœurs du Capitole de Toulouse., Michel Plasson , José van Dam, הקישו  כאן.

ואחרונה חביבה – רביעית חליל ק.285 מאת מוצרט – שני הפרקים האחרונים של היצירה: הפעם בביצועים יותר עכשויים: פטריק גלואה, להאזנה הקישו כאן.

ובביצוע של עמנואל פאיו,  להאזנה הקישו כאן.

אשמח לקבל תשובות לשאלות שהעליתי כאן, ובינתיים להתראות בפוסט הבא. 

Posted in כללי, מוזיקה, מלחינים | Tagged , |

ספרייה, ברקוד וסמארטפון – למה QR ?

 ה- QR שפירושו המילולי  ("תגובה מהירה" )“quick response” הינו למעשה ברקוד דו-ממדי בעל יישומים מרובים, אשר מהווה תקשורת עיקרית  בין 2 מדיומים שונים. לדוגמא בין "הטלפון החכם" הסמארטפון לאינטרנט.

ניתן לסרוק את הברקוד באמצעות הסמארטפון שמזהה אותו על ידי אפליקציה של "קורא ברקודים" ומפנה אותו לקישור אינטרנטי. הקישור יכול להיות אתר הבית שלכם, פרסומת למוצר, אינפורמציה על פריט מסויים וכל דבר העולה על רוחכם.

קיימים היום אתרים בהם כל אחד יכול ליצר את הברקוד ולשייכו לקישור הרצוי לו וכן אתרים מהם ניתן "להוריד" את אפליקציית "קורא הברקוד" לסמארטפון.

כיצד ניתן לזהות את הברקוד הנ"ל? הברקוד מורכב מ-3 ריבועים הנמצאים ב-3 פינותיו.

דוגמא למבנה הברקוד מהויקימדיה (האנציקלופדיה החופשית):

לקישור הישיר מהויקימדיה לפירוט  המלא של מבנה הברקוד הקישו כאן
  
 הסבר קצר על הקוד ופעולתו:http://www.qrcode.co.il
 
סרטון  youtube של Miami University Libraries המדגים כיצד פועל הקוד
:QR Codes: How they Work
 

אפשרויות השימוש בטכנולוגית ה-QR הינן רבות ומגוונות, אך נסקור בקצרה יישומים עבור הספרייה .ניתן ליצור ברקודים כאילו עבור כל מידע אותו אנו רוצים להעביר למשתמשי הספרייה,הקוראים יוכלו למעשה לסרוק את הברקודים לפלפון הנייד שלהם ולקבל את האתר ואו האינפורמציה מידית אצלם.

  אינפורמציה אפשרית לקבלה מידית לנייד על ידי סריקה בספרייה:

ברקוד המוביל ישירות לדף אתר הספרייה הראשי

ברקוד המוביל ישירות למידע על חידושי הספרייה

ברקוד המוביל ישירות למאגרי המידע והקטלוג והספרים האלקטרוניים

ברקוד המוביל ישירות למידע על הספרייה, נוהליה, שעות הפעילות וצוות הספרייה

ברקוד המוביל למידע על התמצאות בספרייה

ברקוד המוביל ישירות למידע פנימי עבור צוות הספרייה בלבד

את הברקודים ניתן להדביק על כל אביזר הנמצא בספרייה ולקשר לכל מידע, כיד הדמיון….

כגון: מבנה  ודלת הספרייה, לוח המודעות, ספרים, כרטיסי ביקור של הספרייה,  תוסף לדפדפן כקישור לאתר הספרייה, למאגרי המידע ולספרים האלקטרוניים.

מצורפות דוגמאות של סרטונים על שימושים הנעשים כבר כיום בספריות בעזרת ה-QR :

 סריקת ברקוד המודבק בכניסה לספרייה הנותן אינפורמציה איזו ספרייה פתוחה היום?:

http://www.youtube.com/watch?v=SncPyoLxquA&feature=related

 המלצות לרשימת קריאה מומלצת הנמצאת בדף באתר הספרייה:

http://www.youtube.com/watch?v=apPL_S6POQA&feature=related

 ברקוד הנותן אינפורמציה על כל ספר:

http://www.youtube.com/watch?v=FmM9HJ3EfNQ&NR=1
 http://www.youtube.com/watch?v=1M6ZqTQWjeo&feature=related

 

 מעניין כיצד תתפתח טכנולוגיה זו בעתיד וכיצד תשפיע על חיי היום יום שלנו. 

הערה: מטרת פוסט זה הינה היכרות קצרה עם המושג QR   למטרות לימוד בלבד ולכן לא ניתן דגש לפרסומים מסחריים של חברות.

Posted in כללי, מחשבים ותוכנות, ניידים, ספריות ומרכזי מידע | Tagged , , |