בזאר הספרייה – בואו בהמוניכם!

בזאר הספרייה המרכזית בעיצומו!

בבזאר המתקיים במבואה מול האודיטוריום המרכזי, ספרי עיון, לימוד וכתבי עת בתחומים שונים,

 כגון: חינוך, מתמטיקה, היסטוריה, מדעי הטבע, לשון, ספרות ועוד.

הספרים ניתנים לחלוקה בחינם. הבזאר יסתיים ב-13.01.2013, בואו בהמוניכם!

נשמח לראותכם

צוות הספרייה

 

Posted in כללי, ספרייה - מכללת לוינסקי | Tagged |

ידידיה אדמון (גורוכוב) 1894-1982

כולנו מכירים את השירים ומשה הכה על סלע, שושנת יעקב, כך הולכים השותלים, סלינו על כתפינו, (מופיע בלפחות 29 פרסומים שונים) שניגונם מזכיר ניחוח עממי.

אך לאמיתו של דבר שירים אלו הולחנו כולם ע"י המלחין ידידיה אדמון שכל חוקרי הזמר העברי התייחסו לכתיבתו כדמות מרכזית בתחילת התפתחות הזמר העברי עם השיבה לארץ ישראל.

כשהתחלנו באיסוף פריטי מידע על המלחין ידידיה אדמון לא שיערנו כמה מגוונת היתה אישיותו וכתוצאה ממנה פעילותו.
מהלחנת שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל  של הזמר העברי, הלחנת מוסיקה לטקסים ממשלתיים, מחזות וסרטים, כתיבת יצירות אינסטרומנטליות וקוליות, השתתפות פעילה בכנסי המחול בדליה, יו"ר אמי ועד המצאת פטנטים.
על כל אלה תוכלו לגלות באתר…

Posted in כללי, מוזיקה, מלחינים | Tagged , |

שואלת שאלות ומחפשת תשובות בין קיטלוג לקיטלוג

במסגרת עבודתי כספרנית  שמקטלגת תקליטורי מוזיקה קלאסית, התוודעתי לשפע של ביצועים נפלאים, אמנים דגולים, הקלטות איכותיות ומעניינות שנכנסות אט-אט לאוסף הספרייה. מדי פעם הקשבתי, גם לכמה ביצועים ליצירה אחת… ועלו כמה שאלות שרציתי לחלוק אתכם.

 מה גורם לנו להעדיף ביצוע כזה או אחר? האם רקע קודם משפיע על העדפות הביצוע? מי יעדיף את הביצוע האותנטי הצנוע והקאמרי של הכלים מתקופת הבארוק, ומי יעדיף ביצוע שהיה מקובל בשנות השישים, ודרש תזמורת סימפונית מלאה ומקהלה רבת משתתפים? היכן הגבול ביכולת ההבעה, ואם בכלל ישנו? מהו הטעם הטוב בביצוע? מהו הטעם הטוב בבחירת הביצוע והאם אפשר להתווכח, ולא כמו בפתגם הידוע? מה זה אומר לבצע בסגנון? כיצד להבדיל בין ביצוע טוב לבין ביצוע פחות טוב?

 במהלך העבודה בספרייה שמתי לב לכך שלעתים קרובות מחפשים ביצוע של יצירה כזאת או אחרת ביוטיוב, ולפעמים בוחרים את הביצוע הראשון שמוצאים, מבלי להעריך אותו.  כעת אוסף הספרייה מתרחב ומאפשר להכיר יותר ביצועים, יותר סגנונות, יותר אסכולות שונות, לפתח כלים להאזנה מבוקרת, ואולי גם להתייחס לנושא בהקשר החינוכי.

ולסיום – כמה "טעימות" מהיוטיוב, שבחרתי עבורכם.

אריה  מתוך "מתאוס-פסיון"    של באך – Erbarme Dich  – קריסטה לודוויג, מצו-סופרן, בניצוחו של אוטו קלמפרר.

 Otto Klemperer, Philharmonia Orchestra and Choir ; Christa Ludwig

לביצוע שהיה מקובל בשנות השישים, הקישו כאן  ולביצוע של אנדראס שול (קונטרה-טנור), בניצוחו של פיליפ  הרווגה על כלי הנגינה האותנטיים מתקופת הבארוק, הקישו כאן.

לפרק מתוך יצירה הקיימת בביצועים רבים באוסף הספרייה: "ליברה מה" – Libera me  מתוך הרקוויאם מאת פורה, מקהלה ותזמורת סימפונית של אטלנטה, בניצוחו של  רוברט שאו, ג'יימס מוריס, בס-בריטון.  להאזנה הקישו כאן.

  James Morris, Atlanta Symphony orchestra and chorus ; Robert Shaw

 לביצוע נוסף של המקהלה והתזמורת של קפיטול דה טולוז, בניצוחו של מישל פלסון,  ז'וזה ואן דם, בס-בריטון , Orchestre et Chœurs du Capitole de Toulouse., Michel Plasson , José van Dam, הקישו  כאן.

ואחרונה חביבה – רביעית חליל ק.285 מאת מוצרט – שני הפרקים האחרונים של היצירה: הפעם בביצועים יותר עכשויים: פטריק גלואה, להאזנה הקישו כאן.

ובביצוע של עמנואל פאיו,  להאזנה הקישו כאן.

אשמח לקבל תשובות לשאלות שהעליתי כאן, ובינתיים להתראות בפוסט הבא. 

Posted in כללי, מוזיקה, מלחינים | Tagged , |