ספרייה, ברקוד וסמארטפון – למה QR ?

 ה- QR שפירושו המילולי  ("תגובה מהירה" )“quick response” הינו למעשה ברקוד דו-ממדי בעל יישומים מרובים, אשר מהווה תקשורת עיקרית  בין 2 מדיומים שונים. לדוגמא בין "הטלפון החכם" הסמארטפון לאינטרנט.

ניתן לסרוק את הברקוד באמצעות הסמארטפון שמזהה אותו על ידי אפליקציה של "קורא ברקודים" ומפנה אותו לקישור אינטרנטי. הקישור יכול להיות אתר הבית שלכם, פרסומת למוצר, אינפורמציה על פריט מסויים וכל דבר העולה על רוחכם.

קיימים היום אתרים בהם כל אחד יכול ליצר את הברקוד ולשייכו לקישור הרצוי לו וכן אתרים מהם ניתן "להוריד" את אפליקציית "קורא הברקוד" לסמארטפון.

כיצד ניתן לזהות את הברקוד הנ"ל? הברקוד מורכב מ-3 ריבועים הנמצאים ב-3 פינותיו.

דוגמא למבנה הברקוד מהויקימדיה (האנציקלופדיה החופשית):

לקישור הישיר מהויקימדיה לפירוט  המלא של מבנה הברקוד הקישו כאן
  
 הסבר קצר על הקוד ופעולתו:http://www.qrcode.co.il
 
סרטון  youtube של Miami University Libraries המדגים כיצד פועל הקוד
:QR Codes: How they Work
 

אפשרויות השימוש בטכנולוגית ה-QR הינן רבות ומגוונות, אך נסקור בקצרה יישומים עבור הספרייה .ניתן ליצור ברקודים כאילו עבור כל מידע אותו אנו רוצים להעביר למשתמשי הספרייה,הקוראים יוכלו למעשה לסרוק את הברקודים לפלפון הנייד שלהם ולקבל את האתר ואו האינפורמציה מידית אצלם.

  אינפורמציה אפשרית לקבלה מידית לנייד על ידי סריקה בספרייה:

ברקוד המוביל ישירות לדף אתר הספרייה הראשי

ברקוד המוביל ישירות למידע על חידושי הספרייה

ברקוד המוביל ישירות למאגרי המידע והקטלוג והספרים האלקטרוניים

ברקוד המוביל ישירות למידע על הספרייה, נוהליה, שעות הפעילות וצוות הספרייה

ברקוד המוביל למידע על התמצאות בספרייה

ברקוד המוביל ישירות למידע פנימי עבור צוות הספרייה בלבד

את הברקודים ניתן להדביק על כל אביזר הנמצא בספרייה ולקשר לכל מידע, כיד הדמיון….

כגון: מבנה  ודלת הספרייה, לוח המודעות, ספרים, כרטיסי ביקור של הספרייה,  תוסף לדפדפן כקישור לאתר הספרייה, למאגרי המידע ולספרים האלקטרוניים.

מצורפות דוגמאות של סרטונים על שימושים הנעשים כבר כיום בספריות בעזרת ה-QR :

 סריקת ברקוד המודבק בכניסה לספרייה הנותן אינפורמציה איזו ספרייה פתוחה היום?:

http://www.youtube.com/watch?v=SncPyoLxquA&feature=related

 המלצות לרשימת קריאה מומלצת הנמצאת בדף באתר הספרייה:

http://www.youtube.com/watch?v=apPL_S6POQA&feature=related

 ברקוד הנותן אינפורמציה על כל ספר:

http://www.youtube.com/watch?v=FmM9HJ3EfNQ&NR=1
 http://www.youtube.com/watch?v=1M6ZqTQWjeo&feature=related

 

 מעניין כיצד תתפתח טכנולוגיה זו בעתיד וכיצד תשפיע על חיי היום יום שלנו. 

הערה: מטרת פוסט זה הינה היכרות קצרה עם המושג QR   למטרות לימוד בלבד ולכן לא ניתן דגש לפרסומים מסחריים של חברות.

Posted in כללי, מחשבים ותוכנות, ניידים, ספריות ומרכזי מידע | Tagged , , |

סיפורי התקליטייה – 1

מוצרט …

מי לא מכיר את השם הזה? על חייו ועל יצירתו נכתבו אלפי ספרים. לאחרונה נתקלתי בכמה מיצירותיו שלא נשמעו מוצרטיות כלל… הן שונות, לעתים מוזרות, ומי שיקשיב לראשונה, לא תמיד יחשוב שנכתבו על ידו.

אתחיל ברונדו  בלה מינור, מספר 511 ברשימת קכל של המלחין. ליצירה זו נקשרתי בהיותי נערה… הלכתי לחנות התקליטים שבעיר הולדתי, והסתכלתי על התקליט המוזר שהייתה בו רק יצירה אחת בביצוע של שישה פסנתרנים שונים… קניתי את התקליט והבאתי אותו ארצה. המשכתי להאזין לו וניסיתי גם לנגן… מאז עברו יותר מ-20 שנים…

השנה חזרתי לנגן את הרונדו, וגם להקשיב. זאת יצירה מאוחרת שנכתבה ב- 1787 בוינה. ייתכן והיא לא נשמעת "מוצרטית", כיוון שניכרות בה השפעות של מלחינים שקדמו למוצרט, ואולי הכיר את יצירותיהם: פרנסואה קופרן  וקארל פיליפ עמנואל באך . השפעות אלה באות לידי ביטוי בבחירת המרקם הפוליפוני לצד המרקם ההומופוני  והשילוב ביניהם.עם זאת, יש אומרים שמוצרט הקדים את זמנו וניבא את הסגנון שיבוא לידי ביטוי ביצירות לפסנתר של שופן …

מי שרגיל למוצרט השמח, האופטימי ואולי טיפ טיפה תמים, עלול להיות מופתע, כי יגלה מוצרט אחר, מלנכולי, מהורהר, מיוחד ונדיר מאין כמוהו.

כך מתוארת היצירה במאמרה של בת' לוין (Beth Levin)

A melancholy dance
of childlike hearts,
delicate steps that
shimmer even as they brood —
to ask an eternal question,
then listen as Mozart answers
in cascades of pearls.

אני מרשה לעצמי לחלוק אתכם את חווית ההאזנה ליצירה הזו, ולהציע שלושה ביצועים שונים בתכלית של הרונדו. למה שונים? מה ההבדלים?

מדוע בעצם ניתן לבצע את אותה היצירה באופן שונה? מובן שפסנתרן אחד ינגן אחרת ממשנהו… ובכל זאת, כשמדובר ביצירה מהמאה ה-18, כדאי להתייחס לסגנון: ישנם פסנתרנים שמנגנים את הרונדו כיצירה קלאסית, עטורת קישוטים, כיאה לסגנון הרוקוקו. ישנם פסנתרנים שמנגנים את הרונדו כיצירה שהקדימה את זמנה, ומדגישים אלמנטים רומנטיים. כמובן כל פסנתרן יכניס לתוך היצירה את הפרשנות האישית ואת החוויה הפרטית שלו. ובכל זאת מה גורם ליצירה הזו להישמע רומנטית במקצת? המשקל של שש שמיניות, שניתן לחלקו לשלוש ושלוש, מקנה תחושה מסוימת של ריקוד… דמוי ואלס, או בלדה… הקו המלודי העולה בסולם כרומטי, המוטיב הפותח שמתאפיין במקצב המנוקד ובמקצת  מזכיר את ריקוד הסיציליאן.

 ניתן למצוא מוטיב דומה גם בסונטה לפסנתר ק. 331:

 

 וכן בפרק השני מתוך הקונצ'רטו לפסנתר ק. 488

 אפשר ללכת אחורה בזמן  לסיציליאן מתוך הסונטה מס' 2 לחליל וצ'מבלו של באך,

וקדימה, לסיציליאן מתוך "פלאס ומליסנד" מאת  פורה

ובחזרה אל הרונדו: הקישוטים, שהמנגינה מעוטרת בהם, גורמים ליצירה להישמע לפעמים כמו אילתור, וכל זאת לצד מבנה צורני מדויק, משפטים מוזיקליים ברורים וסימטריים.הנושא כמו דמות בסיפור, מופיע בין האפיזודות, ובכל פעם נשמע דומה אך שונה… מעין התפתחות עלילתית כלשהיא…  מתוך כ-20 ביצועים ששמעתי, בחרתי בשלושה. כל פסנתרן והפרשנות שלו:

הראשון, של ולדימיר אשכנזי, הוקלט בשנת 1968, אורך כ-10 דקות, מעודן ומאוזן, גם בטמפו, וגן בסגנון, הייתי אומרת  נוטה לכיוון קלאסי, עם נגיעה רומנטית קלה…

ליצירה בביצועו הקישו כאן

השני, של ולדימיר הורוביץ, משנת 1989, אורך כ-8 דקות, מהיר מאד, חד יותר, מבריק יותר מבחינת הטכניקה הפסנתרנית, והייתי אומרת שנוטה יותר לסגנון הקלאסי. ביצוע זה היה אולי מקובל יותר בתקופתו של מוצרט, ישנן הוכחות לכך שנטו לנגן מהר יותר, והטמפו "אנדנטה" לא נתפס במאה ה-18 כטמפו איטי במיוחד.

ליצירה בביצועו הקישו כאן

השלישי, של איגנץ פדרבסקי, המוקדם מכולם (הוקלט ב-1928), והמיוחד מכולם לטעמי. אורכו כ-9 דקות. כאן ניתן להבחין אולי בקשר בין מוצרט לשופן עתיד לבוא.

ליצירה בביצועו הקישו כאן

האזנה ערבה…

לביצועים נוספים של היצירה הקישו כאן

מקורות לתוים, הקלטות ומושגים:

www.flutunes.com

www.imslp.org

www.youtube.com

www.wikipedia.org

 

Posted in כללי, מוזיקה, מלחינים | Tagged , |

יום פאי

יום פאי שמח לכולם !

לא אין הכוונה לעוגות ופשטידות פאי אלא לקבוע מתמטי  - מספר אי רציונלי (שלא ניתן לרשום כיחס בין 2 מספרים שלמים) המיצג את היחס בין היקף המעגל לקוטר שלו. ערכו שווה בערך ל- 3.14 . שמו ניתן לו משום שהאות π היא הראשונה במילה היוונית שמשמעותה היקף  – περίμετρος (פרימטרוס) .(פי במקור).

המתמטיקאים נוהגים לחגוג את יום פאי ב-14 במרץ כקירוב לערכו – 3.14 . יום חגיגה נוסף הינו יום קירוב פאי הנחוג ב- 22 ביולי לפי קרוב ערכו של היחס 22/7 .

  קצת היסטוריה …

כבר בימי קדם, עם המצאת הגלגל, שמו לב לעובדה שיחס זה בין היקף המעגל לקוטרו הינו קבוע  ללא תלות בגודל המעגל. הבבלים שמו לב לתופעה זו כבר לפני כ-6,000 שנה, אחריהם המצרים הקדמונים לפני כ-2,000 שנה העריכו את גודלו ל- 1/7 3 . ארכימדס במאה השלישית אמד את ערכו באמצעות חישוב היקף מצולעים החוסמים מעגל וחסומים בתוכו, בעלי מספר הולך וגדל של צלעות. 

המתמטיקאי הגרמני פרדיננד פון-לינדמן  ב-  1882, הוכיח שפאי הינו מספר טרנסצנדנטלי, כלומר מספר שלא ניתן להגיע איליו בצורת חישוב ממספר אחר. רק עם פיתוח תחום החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, המתמטיקאי אויילר, שהעניק לו את שמו, חישב עד 153 ספרות אחרי הנקודה. עם המצאת המחשב ופיתוח אלגוריתמים הצליחו לחשב עד טריליון מספרים לאחר הנקודה.

דוגמאות לנוסחאות הכוללת את פאי:

 

דוגמאות חישוביות מתחום ההסתברות:

המחט של בופון – הרוזן דה-בופון (המאה ה-18)  שרטט  על נייר  קווים ישרים מקבילים והטיל מחט מספר רב של פעמים על גבי הנייר. הוא חישב את הסיכוי שהמחט תחצה את הקווים המקבילים הנ"ל. במקרים בהם המרחק בין הקווים המקבילים היה שווה לאורך המחט, הסיכוי שהמחט תפגע בקווים המקבילים הינו.

לפי חוק המספרים הגדולים, ככל שנטיל את המחט מספר רב יותר של פעמים נתקרב לערכו של פאי.

  שיטת "מונטה קרלו" – מציירים ריבוע בעל אורך צלע של שתי יחידות. בתוך הריבוע משרטטים מעגל חסום אשר רדיוסו שווה ליחידה אחת. מטילים חיצים לתוך הריבוע  באופן אקראי מבלי לכוון דווקא למרכז הריבוע. ההסתברות לקלוע לכל נקודה על פני הריבוע שווה. כאשר מונים את מספר הפעמים בהם החיצים פגעו בתוך המעגל ומחלקים מספר זה למספר הפעמים בהם פגעו החיצים בריבוע,  לאחר הטלות מרובות  מקבלים מספר  ששואף ל- π / 4  וזהו המספר ששואף ליחס בין שטח העיגול לריבוע.

ביהדות:

רמזים במקרא ניתן לדוגמא למצוא במסכת סוכה בה מתארים היקף של סוכה עגולה ,  ובספר מלכים א פרק ז, פסוק כ"ג – "וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וקוה וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב" (חישוב מקורב לערך 3 ).

 מקורות:

מידע על פאי ופעילויות –  אתר המרכז מורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי
 
 פאי ממקורות היהדות
 

לוי, רן, פאי. אודיסיאה, אוקטובר 2008,  עמ' 57

אונגורו, שבתאי, מבוא לתולדות המתמטיקה, (אוניברסיטה משודרת] משרד הביטחון, 1989

Posted in הסתברות, כללי, מתמטיקה | Tagged , |